Hľadaný výraz: Mt 15,1-20; Mk 7,1-23; Lk 11,37-41; Lk 6,39, Preklad: Hebrejský - Moderný, Počet výsledkov: 4
| 1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ 2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ 3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ 4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ 6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ 7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ 8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ 9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ 10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ 11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ 12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ 13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ 14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ 15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ 16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ 17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ 18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ 19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ 20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ |
| 1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃ 2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃ 3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃ 4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃ 5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃ 6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ 7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ 8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃ 9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃ 10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃ 12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃ 13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃ 14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃ 15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃ 16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃ 18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃ 19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃ 20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃ 21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃ 22 ]22-12[׃ 23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃ |
| 37 ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃ 38 ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃ 39 ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃ 40 הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃ 41 אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃ |
| 39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃ |
